מאליה
מס רכוש ירדני. בשנות החמישים ביצעו הירדנים סקר קרקעות אשר במסגרתו מיפו את החזקת הקרקעות באזור יהודה ושומרון. אישור מאליה מהווה אסמכתא על בעלות בקרקע בתקופה זו ותשלום מס רכוש על ידי המעבד. מס זה נקבע בהתאם לגודל הקרקע ולפיכך לעיתים גודל הקרקע בפועל גדול מהשטח הרשום במשרדי מס הרכוש. כיום על פי מדיניות המינהל לא ניתן לטעון לבעלות בשטח הגדול בעשרים אחוז מהשטח הרשום באישור מס הרכוש.
חיג'ה
חוזה מכר – לנוכח העובדה כי בעל מקרקעין אשר עיבד את המקרקעין בשנות החמשים ושילם מס רכוש בגינם קרוב לוודאי אינו בין החיים אזי רכישת מקרקעין ביו"ש נערכת בדרך כלל למול יורשיו או למול מי שרכש ממנו את המקרקעין. הסכמי מכר אשר נערכו בין חקלאיים נערכו בדרך כלל בכתב יד וכללו חתימות עדים וביול ההסכם בבולי הכנסה.
גוש פיסקאלי
מספר הגוש הרשום באישורי מס הרכוש (מאליה) הינו מספר גוש פיסקאלי. לכל גוש קיימת מפת גוש הכוללת חלוקה לאדמות כפרים ושמות מקומות (מעוקה)
חלקה
מספרי החלקה הקיימים באישורי מס רכוש הינם מספרים אקראיים שניתנו על ידי פקידי מס הרכוש בכדי להבדיל בין קרקע לקרקע ואינם מצויים במפת הגוש הפיסקאלי.
אדמות הכפר
לכל כפר ישנם גבולות התוחמים את שטחי הכפר. גבולות אלה מופיעים במפת הגוש. בדרך כלל חלקה לא תמוקם בשטח שני כפרים.
מעוקה
מפת הגוש הפיסקאלי כוללת חלוקה לשמות מקום (מעוקות). בצידה של כל מפת גוש ישנה רשימת שמות המקום הכלולים במפה. חלק משמות המקום מפורטים על גבי המפה עצמה עם גבולות המקום וחלק משמות המקום אינם מפורטים על גבי המפה וכלולים בתוך גבולות שמות מקום אחרים המפורטים במפת הגוש.
קמ"ט
קצין מטה – כל בעל תפקיד במינהל האזרחי בבית אל הינו קצין מטה. כל לדוגמא המודד המחוזי הינו קמ"ט מדידות ורשם החברות הינו קמ"ט משפטים.
היתר עסקה
לצורך רכישת מקרקעין על ידי מי שאינו מקומי (פלסטינאי) נדרש היתר עסקה מראש המינהל. כיום המדובר בבקשה מקדמית וללא קבלת ההיתר לא ניתן לפתוח בקשה לרישום ראשון בלשכת רישום המקרקעין. לבקשה להיתר עסקה יש לצרף מפה מדידה של המקרקעין לצורכי רישום וכן אישור מאליה עדכני והעתק יתר המסמכים המקשרים באופן משפטי בין הרוכש לבין הרשום באישור המאליה ומסמכים המאשרים כי הרוכש הינו גם מחזיק ומעבד את המקרקעין.
קמ"ט מדידות
המודד המחוזי ביו"ש. מפות המדידה המוגשות במסגרת הבקשה להיתר עסקה והבקשה לרישום ראשון מוגשות לאישורו.
קמ"ט משפטים
לנוכח העובדה כי מי שאינו מקומי (ישראלי) אינו יכול לרכוש מקרקעין חלקאיים ביו"ש נדרשים ישראלים להקים חברה הנרשמת אצל קמ"ט משפטים.
חברה ירדנית
חברה זו מוקמת על פי חוק החברות הירדני כנוסחו בעת מלחמת ששת הימים. חברה נרשמת אצל קמ"ט משפטים. על החברה לכלול לפחות 2 בעלי מניות. כתובת החברה צריכה להיות ביו"ש ושמה צריך לכלול שם ישוב ביו"ש.
לשכת רישום מקרקעין
באזור יהודה ושמורון קיימות מספר לשכות רישום מקרקעין. לשכות אלה פועלות על פי הדין שחל בעת מלחמת ששת הימים ובהתאם לחקיקה נוספת שבוצעה במשך השנים על פי צו אלוף. לנוכח כך מכונה לשכה זו טאבו ירדני.
הסדר קרקעות
בעת עזיבת הטורקים את הארץ לקחו עימם הטורקים את מרשמי המקרקעין (קושנים) לפיכך הקפיאו הבריטים את האפשרות לבצע עסקאות במקרקעין בארץ ישראל עם כניסתם וזאת עד לשנת 1928 בה החלו לבצע הבריטים הסדרי קרקעות. בתוך אזור הקו הירוק בישראל מרבית הקרקעות הוסדרו. באזור יו"ש בוצעו בעבר הסדרי קרקעות בריטים וירדניים ומאז מלחמת ששת הימים לא מבצע המינהל האזרחי הסדרים יזומים של קרקעות. יחד עם זאת הוקם במינהל האזרחי גוף משפטי המכונה הוועדה לרישום ראשון באשר במסגרתה יכול בעל מקרקעין או רוכש מקרקעין לבצע הסדר ספציפי למקרקעין מסוימים
בקשה לרישום ראשון
בקשה לרישום ראשון מוגשת לרשם המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין וזאת בצירוף היתר עסקה ככל שהבקשה מוגשת על ידי מי שאינו מקומי. לבקשה יש לצרף מפת מדידה וכן כל מסמך המקשר בין המבקש לבין משלם המיסים על פי אישור המאליה וכן מסמכים המעידים על כך כי המבקש מעבד ומחזיק במקרקעין. הבקשה מועברת לאישור קמ"ט אפטורפוס וקמ"ט מדידות.
פרסום להתנגדויות
לאחר קבלת אישור קמ"ט אפטורפוס וקמ"ט מדידות מכין רשם המקרקעין נוסח פרסום להתנגדויות בשפה הערבית. נוסח זה מפורסם הן במשרדי המינהל האזרחי, הן בעיתונות בשפה הערבית והן בשטח עצמו. נוסח זה כולל פירוט של שם המבקש ומיקום המקרקעין ומאפשר הגשת התנגדות בפרק זמן של 45 ימים. בחלוף תקופה זו נדרש אישור של הוועדה לרישום ראשון להארכת מועד להגשת התנגדות.
קישף
לאחר השלמת הליך הפרסום להתנגדויות מבצע רשם המקרקעין ביקורת שטח וגבולות (קישף). לביקורת מוזמן מבקש הרישום, המודד, קמ"ט מדידות, המתנגדים ושכנים. בביקורת מבוצעת בדיקה של נקודות המדידה ונרשם פרוטוקול עם טענות הצדדים.
הועדה לרישום ראשון
עם קבלת דוח רשם המקרקעין ממנה ראש המינהל וועדה לרישום ראשון של המקרקעין וזו מזמנת הצדדים: המבקש והמתנגדים להביא ראיותיהם בפניה. לגוף זה סמכות ייחודית לדון בטענות לרישום ראשון של מקרקעין באיו"ש.
החלטה לרישום ראשון:
בסיום הליך הרישום ניתנת החלטת הוועדה על שם מי יש לבצע רישום ראשון של המקרקעין: המבקש, המתנגד או למצער אף אחד מהם. לצורך רישום ראשון בפועל על בעל המקרקעין לשלם אגרת רישום ועם רישומה מבוצע רישום ראשון של המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
אגרת רישום:
המדובר במס מקומי אשר בוטל בישראל במסגרת מס הרכישה. בעת הרישום הראשון יש לשלם אגרה בשיעור 4.5% על שם הבעלים המקורי ו- 5% על שם כל חוליה בשרשרת הבעלות. המס נגזר משווי המקרקעין בעת הרישום. כאשר המדובר במקרקעין לבניה המדובר במס הנגזר משווי המקרקעין ללא פיתוח. בהתאם לחוקי המס בישראל עם תשלום אגרת הרכישה מושב למשלם מס הרכישה ששילם ככל ששילם ועד לגובה אגרת הרישום.
הערת התנגדות
הערה הנרשמת בלשכת רישום המקרקעין באיוש בדומה להערת אזהרה. לצורך רישום הערת התנגדות יש להמציא את אישור המוכר ולשלם אגרה ללשכת רישום המקרקעין. לא ניתן לבצע רישום הערה נוספת. במקרה שלטובת המוכר רשומה הערה בלבד בטאבו אזי לצורך רישום הערת התנגדות לטובת הרוכש, על המוכר למחוק את הערתו בלשכת הרישום.
שיוך מוניציפאלי
עם רישום המקרקעין ולצורך שינוי יעודם יש לשייכם מוניציפאלית לישוב קיים. אין חובה כי יהיה רצף טריטוריאלי בין המקרקעין לשטחי הישוב. השיוך המוניציפאלי מבוצע באמצעות צו אלוף. עם שיוך המקרקעין ניתן לקדם את שינוי יעודם.
קו כחול
מונח זה מתאר גבולות של אדמות מדינה. המדובר באדמות שלגביהן בוצע במינהל האזרחי הכרזה כי הינם שטחי מדינה. במשרד הביטחון קיים צוות קו כחול הבודק מעת לעת גבולות אלה ובמידת הצורך מבצע תיקון בשטח גבולות הקו הכחול.
ועדה לתכנון ובניה
במסגרת המועצות המקומיות והאזוריות באיו"ש קיימת ועדה לתכנון ובניה המורכבת בדרך כלל מחברי המועצה. וועדה זו הינה הגוף הממליץ על שינוי יעוד בפני מועצת תכנון עליונה וכן עם שינוי היעוד נותנת את היתרי הבניה.
מועצת תכנון עליונה
גוף זה משמש כועדה מחוזית לתכנון ובניה ובמסגרתו מבוצעת קביעת/שינוי יעוד למקרקעין. כיום לצורך כך נדרש אישור שר הביטחון.